אני איש עם דעות מאד ברורות.
במשך 28(+) שנים של קיום הצלחתי לחוות יותר מדי דברים מאשר שרציתי, ודרכם גיבשתי דעות ודרך עולם שבה אני חי ובה אני מאמין.
יום כיפור מבחינתי, הוא יום שנוי במחלוקת.
אני לא איש מאמין.
אני לא מאמין באלוהים שיושב לו שם מעל ענן ושומר עלינו.
אני לא מאמין בגן עדן ואני אאמין בגיהנום רק כשהוא יקפא.
לכן אני לא ממש מבין את הצורך של יום כיפור.
"ועיניתם את נפשותיכם".
אני מתענה יום ביומו. לא צריך יום מיוחד בשביל זה.
אני לא מאמין שיום אחד של בקשת סליחות וצום יכפר על שנה שלמה של מעשים רעים.
כל יום כיפור אני נזכר במקרה שהייתי עד אליו כשהייתי בערך בגיל תיכון.
כשהיינו במרכז ראשון ביום כיפור, ראיתי כמה עארסים, לבושים לבן של חג, עם כיפות על הראש, ומרביצים לאיזה בחור.
אין ספק, שאם הם יבקשו סליחה זה ישכח להם. (אני מחזיק את עצמי חזק מאד לא להכנס לכל עניין הצביעות הדתית).
אני חושב על הצביעות המטונפת הזאת שאנשים מתעטפים בה ביום הזה ולועג לתפישה המעוותת שלהם לדברים.
אני מאמין שאם אתה פוגע אתה צריך להתנצל מיד, ובטח לא לבקש מאלוהים סליחה, אלא מהאדם שבו פגעת.
אז למה אני צם אתם שואלים?
אני איש שחי על נוסטלגיה. העבר הוא מי שאני. והתרגלתי לצום ביום כיפור. זה מה שהופך את היום הזה ל"מועד" ולא ל"חול". אז אני צם. לא כי אני מאמין. כי זה מה שמיוחד ומבדיל מבחינתי את יום כיפור מכל יום אחר.
אבל אני אנצל את הבמה הזאת, לבקש מכל אחד ואחת מכם, שפגעתי/העלבתי/הזנחתי/התעללתי:
סליחה.
לכו תזדיינו.
גמר חתימה טובה. :)
במשך 28(+) שנים של קיום הצלחתי לחוות יותר מדי דברים מאשר שרציתי, ודרכם גיבשתי דעות ודרך עולם שבה אני חי ובה אני מאמין.
יום כיפור מבחינתי, הוא יום שנוי במחלוקת.
אני לא איש מאמין.
אני לא מאמין באלוהים שיושב לו שם מעל ענן ושומר עלינו.
אני לא מאמין בגן עדן ואני אאמין בגיהנום רק כשהוא יקפא.
לכן אני לא ממש מבין את הצורך של יום כיפור.
"ועיניתם את נפשותיכם".
אני מתענה יום ביומו. לא צריך יום מיוחד בשביל זה.
אני לא מאמין שיום אחד של בקשת סליחות וצום יכפר על שנה שלמה של מעשים רעים.
כל יום כיפור אני נזכר במקרה שהייתי עד אליו כשהייתי בערך בגיל תיכון.
כשהיינו במרכז ראשון ביום כיפור, ראיתי כמה עארסים, לבושים לבן של חג, עם כיפות על הראש, ומרביצים לאיזה בחור.
אין ספק, שאם הם יבקשו סליחה זה ישכח להם. (אני מחזיק את עצמי חזק מאד לא להכנס לכל עניין הצביעות הדתית).
אני חושב על הצביעות המטונפת הזאת שאנשים מתעטפים בה ביום הזה ולועג לתפישה המעוותת שלהם לדברים.
אני מאמין שאם אתה פוגע אתה צריך להתנצל מיד, ובטח לא לבקש מאלוהים סליחה, אלא מהאדם שבו פגעת.
אז למה אני צם אתם שואלים?
אני איש שחי על נוסטלגיה. העבר הוא מי שאני. והתרגלתי לצום ביום כיפור. זה מה שהופך את היום הזה ל"מועד" ולא ל"חול". אז אני צם. לא כי אני מאמין. כי זה מה שמיוחד ומבדיל מבחינתי את יום כיפור מכל יום אחר.
אבל אני אנצל את הבמה הזאת, לבקש מכל אחד ואחת מכם, שפגעתי/העלבתי/הזנחתי/התעללתי:
סליחה.
לכו תזדיינו.
גמר חתימה טובה. :)
