מסתבר שאני מזדקן.
בחיי. אני לא חושב שאי פעם מצאתי את עצמי פוחד כל-כך מהזמן שנושף בעורפי.
בסופ"ש היינו חבורת הילדות בוילה בכפר שמאי לחגוג את החתונה של איציק.
לגבי החוויה עצמה של הבילוי אני עוד מסתייג מלחרוץ דיעה אבל ללא ספק המסקנה היחידה שיצאתי איתה מהסופ"ש הזה היא שאני מזדקן.
הגענו לוילה חבורה של של ישנונים עייפים מהשבוע שהיה. עבודה ולימודים. זה מה שעבר על רובינו.
על חלקנו גם צאצאים ועוללים יושבים על הראש.
פשוט הגענו והתמוטטנו בג'קוזי, או מול האקס-בוקס ואפילו מול האנגרי בירדז.
שיערות לבנות על הראש שלי מעולם לא עשו עלי רושם. אבל הסופ"ש הזה היה שונה.
תמיד כשהחבורה נפגשת, אנחנו חוזרים ישר לימי התיכון, עם אותה התנהגות בהמתית, גברית עם הומור דלוח ורדוד.
אבל הפעם... משהו חרק. שלא תבינו. זה לא שלא נהנתי. אני אוהב את החברים שלי. כיף לי איתם.
אבל כנראה שאני מחליד..
כשבשתיים עשרה כמעט נרדמתי מול טאקן 5 כשפינקל מכסח לי ת'תחת עם איזה דמות שמנה שנקראת "בוב".
כשכמות האלכוהול בדם שלי הייתה עוד בגדר התקינות.
אולי סתם התעייפתי. אולי סתם הבנתי, שבימינו, כדי שכל החבורה תפגש יחד, צריך שמישהו ימות או שמישהו יתחתן.
וגם אז נצטרך לסוע עד לצפון לוילה מתפרקת כדי שכל אחד ישקע באייפון/לאפטופ שלו.
אבל די מרמור.
איציק מתחתן!
אז מזל טוב! והרבה אושר.
לחיי התחלות חדשות :)
מזל טוב.
בחיי. אני לא חושב שאי פעם מצאתי את עצמי פוחד כל-כך מהזמן שנושף בעורפי.
בסופ"ש היינו חבורת הילדות בוילה בכפר שמאי לחגוג את החתונה של איציק.
לגבי החוויה עצמה של הבילוי אני עוד מסתייג מלחרוץ דיעה אבל ללא ספק המסקנה היחידה שיצאתי איתה מהסופ"ש הזה היא שאני מזדקן.
הגענו לוילה חבורה של של ישנונים עייפים מהשבוע שהיה. עבודה ולימודים. זה מה שעבר על רובינו.
על חלקנו גם צאצאים ועוללים יושבים על הראש.
פשוט הגענו והתמוטטנו בג'קוזי, או מול האקס-בוקס ואפילו מול האנגרי בירדז.
שיערות לבנות על הראש שלי מעולם לא עשו עלי רושם. אבל הסופ"ש הזה היה שונה.
תמיד כשהחבורה נפגשת, אנחנו חוזרים ישר לימי התיכון, עם אותה התנהגות בהמתית, גברית עם הומור דלוח ורדוד.
אבל הפעם... משהו חרק. שלא תבינו. זה לא שלא נהנתי. אני אוהב את החברים שלי. כיף לי איתם.
אבל כנראה שאני מחליד..
כשבשתיים עשרה כמעט נרדמתי מול טאקן 5 כשפינקל מכסח לי ת'תחת עם איזה דמות שמנה שנקראת "בוב".
כשכמות האלכוהול בדם שלי הייתה עוד בגדר התקינות.
אולי סתם התעייפתי. אולי סתם הבנתי, שבימינו, כדי שכל החבורה תפגש יחד, צריך שמישהו ימות או שמישהו יתחתן.
וגם אז נצטרך לסוע עד לצפון לוילה מתפרקת כדי שכל אחד ישקע באייפון/לאפטופ שלו.
אבל די מרמור.
איציק מתחתן!
אז מזל טוב! והרבה אושר.
לחיי התחלות חדשות :)
מזל טוב.
איכשהו תוך כדי נסיעה כשהשמים התחילו להתקדר הרגשתי את עייפות החומר משתלטת ומזדמנת מבפנים החוצה ובחזרה פנימה. ישבן חשוף עירום חלקי אל מי שמולם אני כבר כל כך ברור כמו מעולם אנחנו ביחד. מילים כמו להתבגר או להזדקן או להרצין מלחיצות אותי. אני ילד בנשמה קוף לא מפותח אינפנטיל במסכת הגיון. נדמה לי שאנחנו לא מתבגרים אלא דואגים יותר חשים יותר חושבים יותר. לא איש יקר וחבר קרוב, לא התבגרנו פשוט השנים האחרונות מוציאות אותנו מהביצה שבה חיינו מקלפים מעלינו את התום ומצלקות אותנו לאט לאט במציאות שלא הורגלנו אליה. גם בפעם הבאה ניסע לוילה כלשהי במסווה של מסיבת רווקים חנונית מעורב ראשלצי עם טיפת סחוג וטשולנט. גם אז נשאר אותם חברים רק קצת אחרת. יהיו יותר דאגות יותר מחשבות אבל אותם פרצופים ידידי שאני רוצה לראות. אלה שמולם אני חשוף ישבן כי מאז שאני זוכר את עצמי הם שם בטוב ברע ובטוב.
השבמחקואיזה ישבן חצוף.
השבמחק